מטבע וירטואלי הינו מטבע מבוזר אשר נוצר באמצעים טכנולוגיים ומועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם. הוא איננו נשלט על ידי ממשלה או בנק מרכזי ומבוסס על טכנולוגיית הצפנה חדשנית, טכנולוגיית שרשרת בלוקים (Blockchain technology). טכנולוגיה זו מאפשרת פעילות עסקית מאובטחת, ללא צורך בהתערבות ממשלתית או גורם בנקאי, כאשר בשרשרת הבלוקים מתועדות העסקאות והרישומים המוצפנים של כל עסקה בין הצדדים השונים.

שרשרת הבלוקים משמשת בעצם כמעין ספר לרישום עסקאות אלקטרוניות ולאימות טרנזקציות עסקיות בין הצדדים השונים, זאת ללא צורך בבנק או ישות ניהול מרכזית מפקחת אחרת. חלק מהמטבעות ניתנים להמרה, כלומר, השווי שלהם שווה ערך למטבע אמיתי (למשל הדולר) או שהם משמשים כתחליף למטבע אמיתי. ערך המטבע הוירטואלי לא נקבע לפי ערך סחורה או קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא בהסכמה בין רשת המשתשמים.

הנכסים הדיגיטליים מוחזקים בארנקים דיגיטליים, כאשר לכל ארנק יש מפתח פרטי שמהווה את קוד הכניסה האישי לארנק. קיים גם מפתח ציבורי המשמש כמספר חשבון וכאשר מעבירים נכסים דיגיטליים מפנים אותם לכתובת הציבורית.

רבות נכתב על הקשר בין מטבעות דיגיטליים לבין הלבנת הון ורשויות המס והבנקים שמים דגש מיוחד על נושא השימוש במטבעות דיגיטליים כאמצעי להלבנת הון. ברור כי קשה הרבה יותר לאתר ולעקוב אחר עסקאות במטבעות אלו, אך הדבר אפשרי ורשויות אכיפת החוק פועלות במלוא המרץ לאיתור עסקאות ופעילויות בלתי חוקיות. כאמור לעיל, בקובץ שרשרת הבלוקים מצוי תיעוד מלא של כל התנועות שנרשמו בו אי פעם ולכן התפיסה כי המסחר במטבעות דיגיטליים הוא אנונימי ולא ניתן לעקוב אחריו איננה נכונה.

בישראל ובארה"ב, רשויות המס כללו בדוחות המס שאלה בנוגע להחזקה ופעילות במטבעות וירטואליים והנישום צריך להצהיר האם הייתה לו פעילות במטבעות כאלו. שאלה זו נועדה לעזור לרשויות לטפל בתחום שבו הם מאמינים כי יש דיווח נמוך או חסר. באמצעות ליטיגציה ממוקדת במהלך השנים הצליחו הרשויות להשיג גישה למידע מבורסות המטבעות הווירטואליים אודות נישומים והעסקאות שלהם. עם המידע הזה ה-IRS (רשות המיסים האמריקאית) למשל הנפיקה מכתבים (6173, 6174 ו-A6174) שנשלחו למשלמי מס, אשר ככל הנראה לא דיווחו או דיווחו דיווח חסר אודות הפעילות שלהם במטבעות וירטואליים. גם בישראל לקוחות החלו לקבל פניות מרשות המיסים ודרישה להגיש דוחות שנתיים לשנים האחרונות. לקוחות אלו בדר"כ נמצאים ברשימות אשר קיימות בידי רשויות המס וידוע כי הם רכשו או מכרו מטבעות וירטואליים. מס הכנסה הוציא חוזרים בנושא מטבעות וירטואליים בשנת 2018 (חוזר מספר 05/2018 ו-07/2018), אך לאור הניסיון שנצבר צפוי בעתיד הקרוב לצאת חוזר מעודכן עם מספר שינויים.

המיסוי הוא בהחלט לא וירטואלי
מיסוי מטבעות וירטואליים כולל סוגיות והיבטים מורכבים לרבות מחלוקות כיצד נכון למסות מכירה ו/או מסחר במטבעות דיגיטליים. בלב המחלוקת עומדת השאלה האם יש למסות מטבעות דיגיטליים כדוגמת ביטקוין בתור "מטבע" עובר לסוחר או בתור נכס. רשויות המס בארה"ב (IRS) ובישראל מתייחסות למטבע הווירטואלי כנכס דיגיטלי, מעין ייצוג דיגיטלי של ערך ולא כאל מטבע "אמיתי" (פיאט) כגון השקל או הדולר. לכן, כאשר אדם סוחר ביחידת מטבע דיגיטלי אחד באחר או רוכש מוצרים או שירותים באמצעות מטבעות דיגיטליים, אותו אדם בעצם החליף/מכר נכס או חלק מנכס שהיה בבעלותו. לכן במרבית המקרים יחולו עליו שיעורי מס רווחי הון. הדבר דומה למיסוי בהתאם לחוקים החלים על מניות הנסחרות בבורסה.

כאשר רוכש מטבע מחזיק אותו למטרות השקעה בארץ, המכירה חייבת במס בשיעור של 25% בתוספת מס יסף בשיעור 3% (במקרים המתאימים). בארה"ב, שיעורי מס רווח הון מתחלקים ל-2, בהחזקת מטבע מעל ל 12 חודשים שיעורי המס יהיו שיעורי מס רווחי הון מוטבים הנעים בין 0% ל 20%* בתוספת מס יסף של 3.8%** (במקרים המתאימים). בהחזקת מטבע מתחת ל-12 חודשים שיעורי המס יהיו שיעורי מס "רגילים" על פי מדרגת המס האישיות של כל נישום - כאשר השיעורים נעים בין 10% ל-37% בתוספת מס יסף של 3.8%.

נדגיש כי אם הפעילות במטבעות וירטואליים עולה לכדי פעילות מסחרית בעלת מאפיינים עסקיים (כתלות בהיקף ההשקעות, תדירות עסקאות הקנייה והמכירה, דרכי המימון לפעילות, מומחיות בתחום ועוד), אזי שיעורי המס על פעילות זו יהיו על פי מדרגות המס השוליות "הרגילות" של כל נישום (בארה"ב 37% + מס יסף וביטוח לאומי אמריקאי ובארץ 47% + מס יסף וביטוח לאומי ישראלי). אם מדובר בחברה העוסקת בכריית מטבעות וירטואליים או במסחר במטבעות וירטואליים, יחולו עליה שיעורי מס חברות (23% בישראל ו-21%*** בארה"ב). כמו כן, גם מסחר במטבעות וירטואליים, בדומה להשקעות אחרות, יכול להניב הפסדים הנובעים מירידת ערך המטבע. הפסדים אלו ניתן לקזז מול רווחים אחרים, בכפוף למגבלות קיזוז הפסדים הקיימות בקוד המס האמריקאי והישראלי.

אילו פעילויות במטבע וירטואלי חייבות במס ובאילו שיעורים?

נפרט כאן חלק מהעסקאות הנפוצות במטבעות וירטואליים וחשיפתם למיסוי בישראל ובארה"ב נכון להיום:

כריית מטבעות: כריית מטבעות הינה למעשה התהליך בו מעבדים ומאשרים את העסקאות באמצעות חומרה ותוכנה ייעודיים לשם הנפקת מטבעות דיגיטליים חדשים ובתהליך זה מתבצעת אבטחת המטבע. פעילות זו הינה פעילות מסחרית עם מאפיינים עסקיים ואיננה מסווגת כפעילות הונית (פאסיבית, חד פעמית או במספר עסקאות בהיקפים מצומצמים). לפיכך, גם בישראל וגם בארה"ב פעילות זו חייבת בשיעורי מס "רגילים" (מדרגות מס או מס חברות תלוי בסיווג הנישום) על שווי השוק של המטבע ביום כרייתו ו/או קבלתו.
מתן שירות או מכירת טובין בתמורה למטבע וירטואלי: גם במקרה זה כמו בכריית מטבעות, מדובר על הכנסה עסקית המתקבלת כחלק מהפעילות הרגילה של העסק ולכן חייבת בשיעורי מס "רגילים" (על פי מדרגות המס של הנישום וסוג הנישום) בישראל ובארה"ב. מחיר המכירה נקבע על פי שווי השוק (השווי ההוגן) של המטבע במועד מתן השירות ובמקרה של מכירת מוצר עם מחיר נקוב, יהיה המחיר הנקוב התמורה בגין מכירת המוצר.
Airdrop: זהו מצב שבו מיזם מחליט לחלק מטבע דיגיטלי ללא תמורה מסיבות שיווקיות. בארה"ב רשויות המס מסווגות את הרווח/ההכנסה מפעילות כזו כהכנסה עסקית "רגילה", החייבת בשיעורי מס "רגילים" ומס יסף (מדרגות מס שוליות של אותו נישום עד 37% + מס יסף 3.8%). בישראל המיסוי יהיה בהתאם לסיווג הפעילות במטבעות דיגיטליים, קרי, במידה ומדובר בהחזקה של מטבעות תחת פעילות הונית (פאסיבית) יחול מיסוי בשיעור של 25% + מס יסף. אם הפעילות מוגדרת כפעילות עסקית, שיעור המס שיחול הינו לפי מדרגות המס השוליות של הנישום + מס יסף (47% + 3%). נציין כי בשתי המדינות העלות המקורית של המטבע (הבסיס שלו) לאחר קבלתו היא ההכנסה שהוכרה בעת אירוע המס (בעת חלוקת המטבע).
Fork (פיצול): מצב בו מיזם מחליט לפצל מטבע אחד ל-2 מטבעות. במצב כזה כל המחזיק במטבע וירטואלי מקבל מטבע נוסף חדש בלי לשלם עבורו. בארצות הברית המיסוי זהה למיסוי Airdrop, ובארץ המצב דומה לחלוקת מניות הטבה, כלומר מניות שניתנות בחינם למי שמחזיק את המניות העיקריות. על פי החוק בישראל, בחלוקת מניות הטבה אין אירוע מס ולכן לדעתנו גם במצב של פיצול במטבע דיגיטלי אירוע המס יתרחש רק בעת מכירת המטבעות בעתיד או בזמן ההמרה למטבע אחר, בדומה לחלוקת מניות הטבה.
מכירת מטבע וירטואלי בתמורה לקבלת מטבע "אמיתי" (פיאט): מכירה זו חייבת בשיעורי מס רווח הון בארץ (25% + מס יסף), ובארה"ב, אם המטבע הוחזק מעל לשנה יחול מס רווח הון בשיעור של עד 20% ואם הוחזק פחות משנה בשיעור מס שולי של עד 37% + מס יסף.
רכישת טובין וקבלת שירותים בתמורה למטבעות וירטואליים: רכישת טובין או קבלת שירות נחשבים כמכירת המטבע הדיגיטלי בתמורה לקבלת שירות או קניית טובין. מחיר המכירה נקבע על פי שווי השוק של המטבע וגם בארה"ב וגם בישראל יחולו שיעורי מס רווחי הון. בישראל 25% ובארה"ב עד 20% במידה והמטבע הוחזק מעל שנה ועד 37% במידה והמטבע הוחזק מתחת לשנה. אירוע המס הוא ביום רכישת הטובין או קבלת השירות.
מכירת/החלפת מטבע דיגיטלי אחד באחר, או החלפת/מכירת מטבע דיגיטלי במטבע "רגיל": כפי שצוין לעיל ובהנחה כי הפעילות במטבעות דיגיטאליים לא עלתה לכדי עסק, מכירת או החלפת מטבעות דיגיטליים תחשב כמכירת נכס בלתי מוחשי ותחויב בשיעור מס רווח הון בארץ ובארה"ב (25% בישראל ועד 20% בארה"ב).
קבלת ריבית על מטבע וירטואלי: במצב זה המשקיע מחזיק במטבעות וירטואליים ומעביר אותם למיזם אשר מעניק הלוואות ובתמורה להעברת אותם מטבעות משולמת למשקיע ריבית שנתית. במקרה זה ההכנסה בארץ חייבת במס כהכנסת ריבית ושיעור המס יהיה 15% או 25%. לדעתנו מטבע דיגיטלי איננו עונה להגדרת "מדד" על פי ההגדרה בסעיף 125 ג" לפקודת מס הכנסה ומאחר והרשויות אינן מתייחסות למטבע הוירטואלי כאל מטבע חוץ אלא כנכס בלתי מוחשי יחולו שיעורי המס המוטבים בשיעור של 15%. בארה"ב, שיעור המס שיחול על הכנסות ריבית הוא על פי מדרגות המס הרגילות של הנישום, ללא שיעורי מס מוטבים.
Stacking: זהו תהליך של נעילת מספר מסוים של מטבעות דיגיטליים בארנק ייחודי - כדי לקבל זכות ליצור בלוקים חדשים בשרשרת הבלוקים ולקבל את הסמכות לאמת עסקאות. וכך להפוך לגורם משמעותי באבטחת הרשת - כאשר המטבעות הנעולים משמשים כמעין ערבות. במקרה כזה, אדם המחזיק במטבע מסוים מוכן לנעול מספר מסוים של מטבעות ולקבל תמורה שנקבעה מראש, למשל, מספר מטבעות נוספים כל שנה, "טיפים", "מענקים" וכו". בארה"ב פעולה זו חייבת בשיעורי מס רגילים לפי מדרגות המס האישיות של כל נישום (עד 37% + מס יסף) ואירוע המס מתקיים עם קבלת ההטבה. בישראל, ייתכן ויהיה ניתן לסווג את הפעילות כמעין תשואה על ההון (דיבידנד או ריבית) ולפיכך אירוע המס יחול במועד קבלת המטבעות (התשואה). אולם, ניתן לטעון שהפעילות דומה למעין קבלת מניות הטבה בדומה למיסוי Fork (פיצול) ולכן בקבלת המטבעות הנוספים כהטבה לא מתקיים אירוע מס; והוא יחול רק במועד מכירת המטבעות בפועל ובשיעורי מס רווח הון (שיעור של 25% במידה והפעילות לא עלתה לכדי עסק).

רואי חשבון ויועצי מס צריכים להעניק תשומת לב לאופי הפעילות של לקוחותיהם, מכיוון שבהתאם לסדירות ולמאמץ שנוקט הנישום פעולותיו עשויות לעלות לרמה של מסחר או עסק פעיל; ובכך לגרום שהרווחים עשויים להיות כפופים לשיעורי המס להכנסות עסקיות (מדרגות מס שוליות + מס יסף + ביטוח לאומי או מס חברות בהתאם לסוג הנישום).

להלן פעולות במטבע דיגיטלי אשר אינן יוצרות אירוע חייב במס ו/או דיווח:

קניית מטבע דיגיטלי באמצעות מטבעות "רגילים" (כסף פיאט) איננה אירוע חייב במס וגם החזקת המטבע עצמו בארנק או חשבון וירטואלי איננה יוצרת אירוע חייב במס. על פי ההנחיות שפורסמו בחודש מרץ 2021 על ידי רשויות המס בארה"ב אם נישום רכש מטבע וירטואלי במשך השנה ואך ורק החזיק בו הוא איננו חייב להצהיר בדוח המס כי הוא עסק בפעילות במטבעות וירטואליים. גם בישראל לא יחול אירוע מס, אך קיימת חובת דיווח בדוח השנתי (טופס 1301)
תרומה של מטבע וירטואלי איננה חייבת במס ובארה"ב אף ניתן לקבל ניכוי מס בשווי הערך המלא של המטבעות הדיגיטאליים שנתרמו כולל רווחים כלשהם. זאת במידה והמטבעות הוחזקו מעל לשנה אחת לפני תרומתם. אם המטבעות שנתרמו הוחזקו במשך שנה או פחות, הניכוי שיותר בארה"ב הוא הנמוך מבין העלות המקורית (הבסיס) של המטבעות שנתרמו לבין שווי השוק של המטבע במועד התרומה. בישראל, ניתן לקבל זיכוי מס בשיעור של 35% מסכום התמורה עד לתקרה שהיא 30% מההכנסה החייבת במס לאותה שנה, או מעבר לכ-9.2 מיליון שקל (נכון לשנת 2021) לפי הנמוך מביניהם.
הענקת מטבעות דיגיטאליים במתנה לקרובי משפחה יכולה להיות פטורה ממס בכפוף למגבלת סכום המתנה (תחת קוד המס האמריקאי - 15,000 דולר בשנה עבור כל קרוב משפחה, נכון לשנת 2021 ו- 16,000 דולר לשנת 2022). בישראל, מתנות לקרובי משפחה מקירבה ראשונה שהינם תושבי ישראל פטורה ממס.
העברה של מטבע וירטואלי מארנק או חשבון וירטואלי אחד לארנק או חשבון וירטואלי אחר באותה בעלות או שליטה (על ידי אותו נישום), איננה עסקה החייבת במס.

מהון להון - דיווח אודות מטבעות וירטואליים בטפסי ה-FBAR ובהצהרת הון ישראלית

נכון למועד כתיבת המאמר, משרד האוצר האמריקאי ורשויות המס האמריקאיות אינן מגדירות חשבון זר המחזיק במטבע וירטואלי כסוג של חשבון זר החייב בדיווח בטפסי ה-FBAR (תחת חוקי ה-FATCA לאכיפת מסים בחשבונות זרים). כלומר, החזקה במטבעות וירטואליים אינה חייבת בדיווח בטפסי ה-FBAR (FBAR הוא מעין הצהרת הון שנתית שכל אזרח אמריקאי נדרש להגיש כל שנה במידה וסך היתרות הגבוהות ביותר בחשבונות שלו מחוץ לארה"ב עולות על 10,000 דולר. בדוח זה הנישום מדווח כל שנה על היתרות הגבוהות ביותר בכל חשבון פיננסי מחוץ לארה"ב).

נציין כי תוכנית רפורמת המס של נשיא ארה"ב ג"ו ביידן, תגדיל את המשאבים המופנים למלחמה בהעלמות מס הקשורות לפעילות במטבעות דיגיטליים. בנוסף, משרד האוצר האמריקאי מתכנן להציע תיקון לתקנות הקיימות כיום בקשר לדיווח אודות חשבונות פיננסיים המנוהלים מחוץ לארה"ב, כך שהחוק יכלול גם דיווח על נכסי קריפטו כסוג של חשבון בר דיווח ב-FBAR. תיקון זה יחייב גם את הבנקים להגדיל את הפיקוח ולאסוף מידע מתאים, להגביר את הרישומים והמעקב אחר לקוחותיהם ולהגיש דיווח מתאים לרשויות בארה"ב תחת חוקי ה-FATCA. בישראל יש לדווח על המטבעות הוירטואליים בהצהרת ההון אחת לכ-5 שנים.

קשיים בפעילות במטבע וירטואלי

אחד הקשיים העיקריים עבור המשקיעים במטבעות וירטואליים הוא העברת כספים שמקורם במכירת מטבעות וירטואליים והפקדתם בבנקים. זאת בשל דרישות נוקשות על ידי הבנקים (בישראל ובארה"ב) להוכחת מקור הכספים. הבנקים בישראל ובארה"ב כפופים לחוקים והוראות הקשורים בין השאר, לאיסור הלבנת הון. לנוכח חוקים והוראות אלו מונעים הבנקים בעקיפין פעילות של לקוחותיהם בתחום המטבעות הווירטואליים ומערימים קשיים בכל הקשור ברווחים ובכספים הנובעים מפעילות זו ושוללים באופן גורף הפקדת כספים שמקורם בפעילות במטבעות דיגיטליים. בעניין זה נקבע לא מזמן בפס"ד רועי ויפעת ערב (ת"א 51757-08-18) כי במידה וניתן להתחקות אחר נתיב המטבע וכי כל ההפקדות ההיסטוריות מוכחות, הבנק צריך לקבל את בקשת הלקוחות לבצע העברות ו/או הפקדות כאמור. בנוסף וכפי שפורסם לפני מספר ימים באתר "גלובס" שבנק ישראל הוציא טיוטת תקנות לפיה הבנקים בארץ יידרשו לכבד הפקדות במטבעות דיגיטליים במקרה בו ההפקדות בוצעו דרך גוף בעל רישיון מסחר במטבעות.

לכן, מומלץ לשמור ולתעד את כל האסמכתאות הקשורות למסחר במטבעות דיגיטאליים, לתעד את נתיב הכסף, היסטוריית המכירות, הקניות, תקופת ההחזקה במטבע, תשלומי המס במדינות השונות, צילומי מסך המחשב בו תוצג המכירה והקניה, טבלאות אקסל, מיילים וכיו"ב.

קושי נוסף נובע מהדרישה למסות רכישת מטבע וירטואלי שנרכש בתמורה למטבע וירטואלי אחר. במקרה כזה רשויות המס בישראל ובארה"ב יחייבו במס רווחי הון את הרווח שנוצר (במידה והפעילות לא עלתה לכדי פעילות עסקית). תוצאה זו בעייתית מכיוון שהנישום כלל לא "נפגש" עם הכסף "האמיתי" (פיאט).

עוד קושי שעלול להתעורר הוא נושא הדיווח. על הדיווחים לצרכי מס בארץ להתבצע עד ל-30 יום ממועד כל עסקה ועסקה, אך בהעדר בנק או גוף מיומן אחר האחראי על הניכוי במקור ובגלל התדירות הגבוהה מאוד של העסקאות במטבעות דיגיטליים - הדיווח עשוי להיות מסורבל מאוד. כיום נבחנת הצעה כי הדיווח בישראל יהיה אחת לחודש במרוכז על כלל העסקאות שבוצעו בחודש המדווח.

חיסכון במס ותכנון לשנת 2022

ישנן מספר דרכים להקטין את חבות המס הנובעת מפעילות במטבעות וירטואליים, להלן חלק מהאופציות הקיימות:

- מכיוון שבארה"ב קיימים הבדלים בין שיעורי המס במכירת נכס שהוחזק תקופה הקטנה משנה (שיעור מס שולי "רגיל"), בעוד שבמכירת נכס שהוחזק יותר משנה שיעורי המס הן מוטבים (0%, 15%, 20%) - מומלץ להחזיק במטבעות הווירטואליים לתקופה של מעל ל- 12 חודשים בכדי ליהנות משיעורי המס המוטבים.
- קיזוז הפסדים מפעילות במטבעות וירטואליים מול רווחים מפעילות כזו - כך נוכל להקטין את ההכנסה החייבת במס על ידי שימוש נבון בהפסדים שנוצרו במהלך השנה או בשנים קודמות וטרם נוצלו. חשוב לציין כי נכון למועד כתיבת מאמר זה כללי ה-Wash sale בארה"ב לגבי מכירת מניות המונעים ממשלם המסים למכור נייר ערך בהפסד ולקנות מיד את אותו נייר ערך חזרה אינם חלים על מסחר במטבעות וירטואליים. זאת מכיוון שהרשויות בארה"ב מסווגים מטבע וירטואלי כנכס בלתי מוחשי ולא כנייר ערך. כללים אלו, התקפים לגבי ניירות ערך, מונעים ממשקיעים לתבוע ניכוי כאשר הם מוכרים נייר ערך בהפסד אם הם קונים את אותו נייר ערך בתוך 30 יום לפני או אחרי המכירה. הפרצה הזו אמורה להסתיים עם רפורמת המס של הנשיא גו" ביידן; על פי הרפורמה לחוק יחולו כללי ה-Wash sale גם על מסחר במטבעות דיגיטליים. לפי הוועדה המשותפת למיסוי בארה"ב, הערכה היא שהחלת חוקים אלו על מטבעות וירטואליים תגייס כ-16.8 מיליארד דולר במהלך העשור הבא. אנו ממליצים לכל לקוח לבדוק את האחזקות ופעילות המסחר כדי לאתר הפסדים ולקזזם מול רווחים בשנה הנוכחית - מכיוון שחלון ההזדמנויות לעשות זאת עשוי להיסגר במהירות.
- ההכרה בהוצאות כרייה - למרות שהיא עשויה להישמע כפעילות בעלת עלות נמוכה, כריית מטבעות צורכת עלויות לא מבוטלות כגון: מחשבים, שרתים, חשמל, ספקי אינטרנט ועוד. את ההוצאות הללו ניתן לנכות מהכנסות הכרייה שהינם הכנסות עיסקיות.
- כדאי לשקול השקעה במטבעות וירטואליים באמצעות תוכנית פנסיה/פרישה אמריקאיות כמו Traditional IRA או Roth IRA. באמצעות השקעה בתוכניות פרישה כאלו ניתן לדחות או להימנע לחלוטין ממיסוי רווחי ההשקעה - אם כי הדבר אינו קל כמו בהשקעה דרך חשבון השקעות "רגיל" או קופת גמל "רגילה". בדרך זו משלם המסים דוחה את תשלום המס למועד מאוחר יותר ובדרך כלל למועד בו ההכנסה החייבת שלו נמוכה יותר (בעת פרישה). אם הנישום צופה כי בפרישה שיעורי המס שלו יהיו גבוהים יותר, הוא יכול להשקיע דרך Roth IRA יעודית (להשקעה במטבעות וירטואליים). נכון להיום אם משקיע מעוניין לפתוח חשבון IRA אשר בו יופקדו השקעות במטבעות וירטואליים, הוא יצטרך לפתוח חשבון מיוחד עם חברת בוטיק אשר מציעה חשבונות פרישה כאלו - מכשירים פיננסיים אלו נקראים בארה"ב Self Directed Individual Retirement Account - SDIRA. נציין, כי פיתרון זה מתאים בדרך כלל לאזרחים אמריקאים הגרים בארה"ב ופחות לכאלו הגרים בישראל.

- תרומה לצדקה - אם אינכם זקוקים לכל הרווח מהשקעות במטבע וירטואלי, תוכלו להפחית את נטל המס על ידי תרומה של חלק מהמטבעות והרווחים לצדקה. תרומה זו אינה חייבת במס ואינה יוצרת אירוע מס. בארה"ב אף תוכלו לקבל ניכוי בשווי הערך המלא של המטבעות שנתרמו כולל רווחים כלשהם (במידה והוחזקו מעל שנה), ובארץ תוכלו לקבל זיכוי מס בהתאם לזיכוי עבור תרומות מוכרות.
- מכירת מטבעות וירטואליים והכרה ברווח בשנים בהם הנישום נמצא במדרגות מס נמוכות יחסית בעקבות ירידה בהכנסות או שינויים כלכליים ומיסויים אחרים.
- העברת מטבעות וירטואליים במתנה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה איננה יוצרת אירוע מס (בהנחה שעומדים בהוראות ובתקרות הרלוונטיות בארץ ובארה"ב) וכאשר לא מדובר על העברה לקרוב משפחה בחו"ל.

בשולי מאמר זה נאמר כי תחום המטבעות הדיגיטליים מורכב ומתפתח במהירות רבה ולרשויות המס בעולם אין אפשרות להתייחס לכל מגמה בו. במאמר זה לא הרחבנו בנוגע להשלכות מע"מ בעסקאות במטבעות דיגיטליים, וכן לא בנושאים כגון: הנפקת אסימונים מסגנון Securiyu Token - אסימונים הוניים המייצגים זכות לנכס או זכות כספית (למשל זכות לקבלת אחוז מרווחים עתידיים), Utility Token - אסימוני מוצרים ושירותים המונפקים על ידי גורם מרכזי אחד המייצגים התחייבות מצד המנפיק להעניק שירות או זכות למוצר עתידי בפיתוח, הנפקת אסימונים לעובדים והשלכות החוק לעידוד השקעות לחברות המבקשות לתבוע הטבת מס מכוח חוק זה. נושאים אלו מהותיים במיוחד בניתוח עסקאות מנקודת המבט של החברות המנפיקות (מיזמי הקריפטו).

*ה-IRS לא פרסם עדיין הנחיות מס ספציפיות לגבי NFT - Non Fungible Tokens, עם זאת סביר להניח שהן יטופלו כ"פריטי אספנות" Collectibles ,ויחויבו במס בשיעור מס של 28%.

**3.8% הינו מס נוסף המוטל על נישומים בעלי הכנסות גבוהות בארה"ב, מס זה נקרא גם מס אובמה - NIIT. בעקבות רפורמת המס של הנשיא האמריקאי ג"ו ביידן נישומים בעלי הכנסה חייבת של מעל ל-10 מיליון דולר בשנה יהיו חייבים במס יסף נוסף של 5% ונישומים בעלי הכנסה חייבת של מעל ל-25 מיליון דולר צפויים לשלם מס יסף של 8% (3% + 5%).

***בעקבות רפורמת המס של הנשיא ג"ו ביידן צפוי מס החברות בארה"ב לעלות לשיעור של 28%.

גלובס